מתכון ללחם שאור בעל טעם עשיר, שנוצר כתוצאה מזמן התפיחה הארוך, מהשילוב שבין הקמח המלא לקמח הלחם, וכמובן שגם התוספת הזיתים והעגבניות היבשות. מומלץ להשתמש בזיתים ובעגבניות מיובשות באיכות טובה. ציפוי הלחם בקמח תירס גס מעניק לו מרקם 'נגיס' נפלא.
יוצקים את המים הקרים לקערה גדולה, ומוסיפים את השאור. מערבבים היטב, עד להתמוססות השאור במים.
מנפים לתוך קערה שנייה את קמח הלחם והקמח המלא מוסיפים את המלח ומערבבים היטב. שופכים כשליש מתערובת הקמחים לקערה שבה המים והשאור, ומערבבים היטב. מוסיפים את שאר הקמחים והמלח לעיסה, תוך כדי בחישה.
כאשר העיסה אחידה, מניחים מעליה את העגבניות הקצוצות ואת הזיתים. מותחים את אחת מקצוות הבצק ו"מקפלים" אותה על מרכז הבצק. מבצעים את הפעולה עוד כעשרים פעמים, עם חלקים שונים של הבצק, עד שהזיתים והעבניות מפוזרים בבצק באופן אחיד יחסית. מכסים את הקערה בשקית ניילון, וממתינים עשר דקות.
חוזרים על פעולת ה'קיפול' וההמתנה בת עשר הדקות פעמיים נוספות. מכסים את הבצק בשקית ניילון ומשאירים לתפיחה ראשונה ארוכה, של עשר עד ארבע-עשרה שעות.
בתום זמן התפיחה, מוציאים את הבצק מהקערה ומניחים אותו על משטח מקומח. בעזרת מגרד בצק, חוצים את הבצק לשניים. נוטלים את אחת מפיסות הבצק ויוצרים ממנה מעין מלבן גס. מקפלים את הפאות הצרות של המלבן כלפי פנים, ואז את הפאות הרחבות, כך שנוצרת כיכר גלילית. מעצבים באופן זה גם את פיסת הבצק השנייה.
מכסים חלק ממשטח העבודה בקמח תירס גס. מרטיבים היטב מגבת מטבח במים קרים וסוחטים אותה. עוטפים את הכיכרות במגבת, על מנת שפניהן ירטבו, ואז מגלגלים אותן בקמח התירס, כל שיצופו בו מכל הצדדים.
מקמחים את פני הכיכרות ומניחים לתפיחה שניה, בין אם בקערת התפחה, או על מרדה, או תבנית, המכוסה בנייר אפייה. מכסים את הבצק במגבת לחה ומניחים לתפיחה שנייה, למשך כשעתיים.
מחממים תנור ובו אבן אפיה לטמפרטורה של 250 מעלות. מניחים תבנית ריקה בתחתית התנור.
ממש לפני הכנסת הלחם לתנור, חורצים בעזרת סכין חדה שלושה חריצים לאורך כל כיכר. מכניסים את הכיכרות לתנור, שופכים כוס מים קרים על התבנית שבתחתיתו ומורידים את החום ל-220 מעלות. אופים במשך כארבעים דקות, עד שהלחם בצבע חום-זהוב, ונקישה על תחתית הכיכר משמיעה צליל חלול.
מוציאים את הכיכרות מהתנור ומצננים על רשת, למשך כרבע שעה.
בתאבון!